Vayedaber

Simple Havroutah

Yoma

Daf 23b

אֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה: וְעוֹד: ''לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ'' כְּתִיב, וְהָא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ! אֶלָּא, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּבְכִיָּה.

Traduction

Jerusalem does not bring a heifer whose neck is broken. The reason for this is that the halakha of the heifer whose neck is broken applies only to land that was apportioned to a specific tribe of the Jewish people. Jerusalem alone was not divided among the tribes, but was shared equally by the entire nation. And furthermore, it is written that the heifer whose neck is broken is brought when ''it be not known who had smitten him,'' and here, in the case of the slain priest, it was well known who had smitten him. Rather, one must conclude that Rabbi Tzadok invoked the halakha of the heifer whose neck is broken not because it actually applied in this case but only in order to arouse the people’s grief and to increase weeping.

Rachi non traduit

אינה מביאה עגלה ערופה. דכתיב (דברים כ''א:א') כי ימצא חלל באדמה וגו' לרשתה ואין ירושלים ירושה דקסבר לא נתחלקה לשבטים:

בָּא אָבִיו שֶׁל תִּינוֹק וּמְצָאוֹ כְּשֶׁהוּא מְפַרְפֵּר, אָמַר: הֲרֵי הוּא כַּפָּרַתְכֶם וַעֲדַיִין בְּנִי קַיָּים [כּוּ']. לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּשָׁה עֲלֵיהֶם טָהֳרַת כֵּלִים יוֹתֵר מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׁפִיכוּת דָּמִים הוּא דְּזָל, אֲבָל טָהֳרַת כֵּלִים — כִּדְקָיְימָא קָיְימָא. אוֹ דִילְמָא: שְׁפִיכוּת דָּמִים — כִּדְקָיְימָא קָיְימָא, אֲבָל טָהֳרַת כֵּלִים הִיא דַּחֲמִירָא?

Traduction

In relating the above incident the Tosefta said: The father of the boy came and found that he was still convulsing. He said: May my son’s death be an atonement for you. But my son is still alive, etc. This incident comes to teach you that the ritual purity of utensils was of more concern to them than the shedding of blood. A dilemma was raised before the Sages: Should one conclude from this comment that bloodshed had become trivialized in their eyes but their concern for purity of utensils remained where it was originally, meaning that while they cared less than they should have about murder, they did not exaggerate the importance of purity of utensils; or perhaps their concern for bloodshed remained where it was originally, but their concern for purity of vessels had become too strict, to the extent that its importance was exaggerated beyond concern for human life?

תָּא שְׁמַע, מִדְּקָא נָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא: ''וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה'', שְׁמַע מִינַּהּ שְׁפִיכוּת דָּמִים הוּא דְּזָל, וְטַהֲרַת כֵּלִים — כִּדְקָיְימָא קָיְימָא.

Traduction

The Gemara answers: Come and hear an answer to the dilemma: Since the Tosefta adduces a biblical teaching from the verse, ''Furthermore, Manasseh spilled innocent blood,'' conclude from this that it was bloodshed that had become trivialized, and the importance of purity of utensils remained where it had been.

Rachi non traduit

תלמודא. ראייה:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''וּפָשַׁט... וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן'', שׁוֹמְעַנִי כְּדֶרֶךְ יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁפּוֹשֵׁט בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי חוֹל,

Traduction

§ The Gemara returns to the mitzva of removing the ashes from the altar and associated issues. The Sages taught in a baraita: The Torah states, after describing the removal of the ashes: ''And he shall put off his garments, and put on other garments, and carry the ashes out of the camp to a clean place'' (Leviticus 6:4). I might understand from here that this change of garments is a mitzva to change into a different kind of garment, similar to the change of garments performed on Yom Kippur, when the High Priest changes back and forth from gold clothes to white clothes. Here, too, the Torah requires that he remove his sacred garments and put on non-sacred garments.

Rachi non traduit

הכי גרסינן בתורת כהנים ופשט ולבש יכול במצות יום הכפורים ת''ל בגדיו בגדים. וגירסא שבהש''ס האריכה בלשונה שומעני כדרך יום הכפורים פושט בגדי קודש ולובש בגדי חול תלמוד לומר כו' וזהו פירושה ופשט ולבש האמור בהוצאת הדשן שבתפוח אל מחוץ למחנה הכתוב אחר תרומת הדשן ופשט את בגדיו ולבש בגדים וגו' יכול שמטיל עליו חובה לשנות בגדיו בין תרומה להוצאה אם בא להוציא דשן שעל התפוח אחר ההרמה מיד כדרך שהיא חובה על כהן גדול בחמש עבודות שביום הכפורים שמשנה בגדיו בכל העבודות בין זו לזו ראשונה בבגדי זהב שניה בבגדי לבן שלישית בשל זהב רביעית בבגדי לבן אף זה ישנה וזה שאין לו לשנות מבגדי לבן לבגדי זהב שהרי הדיוט הוא ואינו משמש בבגדי זהב ישנה בבגדי קודש שהרים בהן כמו שנא' ולבש הכהן מדו בד ויפשוט אותם וילבש בגדי חול שלו ויוציא הדשן:

תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים'', מַקִּישׁ בְּגָדִים שֶׁלּוֹבֵשׁ לִבְגָדִים שֶׁפּוֹשֵׁט, מָה לְהַלָּן בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ, אַף כָּאן בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ.

Traduction

The baraita continues: To teach us otherwise, the verse states: ''And he shall put off his garments, and put on other garments,'' thereby juxtaposing the garments he puts on to the garments he takes off. This indicates that just as there, the garments he removes, i.e., those in which he had performed the mitzva of removal of the ashes, are sacred garments, so too here, the clothes he puts on to take the ashes out of the camp are sacred garments.

Rachi non traduit

תלמוד לומר בגדיו בגדים ומה תלמוד לומר אחרים פחותין מהן. כגון שחקים או מפשתן שאינו מוצהב ואין דמיהם יקרים שהאפר מלכלכם כשנושאו חוץ למחנה גנאי למלך שיהא משמש בהן על המזבח בעבודת אכילה:

אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''אֲחֵרִים''? פְּחוּתִין מֵהֶן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ''אֲחֵרִים וְהוֹצִיא'', לִימֵּד עַל הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁכְּשֵׁרִין לְהוֹצִיא הַדֶּשֶׁן.

Traduction

If so, what is the meaning when the verse states: Other garments, which implies that the second set of garments is different from the first? It means they are of lower quality than the first set of garments. Rabbi Eliezer says a different interpretation of the words: Other garments. The verse states: ''And put on other garments, and carry the ashes out of the camp,'' in which the Hebrew juxtaposes the words ''other'' and ''carry out.'' This teaches that priests with physical blemishes, who are considered others in that they are not eligible to perform sacred tasks, are eligible to carry out the ashes.

Rachi non traduit

אחרים והוציא לימד על הכהנים בעלי מומין. האי אחרים אכהן קאי כלומר כהנים שהן אחרים מרוחקים משאר עבודות כשירין לעבודה זו:

אָמַר מָר: ''אֲחֵרִים'' — פְּחוּתִין מֵהֶן, כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶן קְדֵרָה לְרַבּוֹ — לֹא יִמְזוֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ.

Traduction

The Gemara now explains the baraita in detail. The Master said in the baraita: The words: Other garments, teach that they are to be of lower quality than the garments worn during the removal of the ashes. This is in accordance with what was taught in the school of Rabbi Yishmael, as it was taught in the school of Rabbi Yishmael: Clothes worn by a servant as he was cooking food for his master that became soiled in the process should not be worn by him when he pours a cup for his master, which is a task that calls for the servant to present a dignified appearance. Similarly, one who performs the dirtying task of carrying out the ashes should not wear the same fine clothes worn to perform other services.

Rachi non traduit

אל ימזוג בהן לרבו. לפי שנתעשנו ונתלכלכו בבישול קדירה אף כאן לענין הוצאת הדשן אין כבוד המלך לשרת בהן שירות אחר:

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּמַחְלוֹקֶת בְּהוֹצָאָה, כָּךְ מַחְלוֹקֶת בַּהֲרָמָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּהוֹצָאָה, אֲבָל בַּהֲרָמָה — דִּבְרֵי הַכֹּל עֲבוֹדָה הִיא.

Traduction

The baraita taught that Rabbi Eliezer derived from the word other that blemished priests are eligible for the task of carrying out the ashes, while the first tanna derived a different teaching from those words. The Gemara clarifies the scope of the dispute between the first tanna and Rabbi Eliezer. Reish Lakish said: Just as there is a dispute between Rabbi Eliezer and the first tanna with regard to carrying the ashes out of the camp, so too, there is a dispute with regard to the removal of the ashes from the altar. Rabbi Eliezer maintains that the removal of the ashes may also be performed by blemished priests, while the first tanna disagrees. But Rabbi Yoḥanan said: The dispute is only with regard to carrying the ashes out of the camp, but all agree that the removal of the ashes is a bona fide Temple service that cannot be performed by blemished priests.

Rachi non traduit

כמחלוקת בהוצאה. כשם שרבי אליעזר מכשיר בעלי מומין להוצאה כך מכשירן להרמה:

מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עֲבוֹדָה הִיא, יֵשׁ לְךָ עֲבוֹדָה שֶׁכְּשֵׁירָה בִּשְׁנֵי כֵלִים?

Traduction

The Gemara explains: What is the reason behind the opinion of Reish Lakish? Reish Lakish could have said to you: If it enters your mind that the removal of the ashes is a bona fide Temple service, you are faced with the following difficulty: Do you have any Temple service that may be performed with only two garments rather than the full set of four vestments worn by the priests? In the Torah’s description of the garments worn to remove the ashes it says: ''And the priest shall put on his linen garment, and his linen trousers shall he put on his flesh'' (Leviticus 6:3).

Rachi non traduit

שכשירה בשני כלים. והכא מדו בד ומכנסי בד הוא דכתיב:

Tossefoth non traduit

יש עבודה שכשרה בשני כלים. אבל איפכא לא תקשי לך יש לך דבר שאינו עבודה וטעונה בגדי כהונה כלל דהא לא קשה דגזירת הכתוב הוא להחמיר שהרי אין בזה איסור אם לובש בגדי כהונה שלא בעידן עבודה דמסקינן לקמן בריש פרק בא לו (יומא דף סט.) דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן וגדולה מזו אמרינן לר' יוחנן דבין הוצאה בין הרמה בארבעה כלים בין לתנא קמא בין לר''א דתרוייהו מודו דמקיש בגדים שלובש לבגדים שפושט ואפי' הכי לר' אליעזר בעלי מומין כשרים להוצאה דלאו עבודה היא אע''ג דטעונה ארבעה כלים וקשה לי לריש לקיש דמוכח דלאו עבודה היא מדלא אצרכה קרא ארבעה כלים א''כ למה לי קרא לרבי אליעזר להכשיר בעלי מומין ומאי טעמא דתנא קמא דפסל בעלי מומין להוצאה ויש לומר משום דבעל מום חשיב כמו זר דס''ד אמינא וכי תעלה על דעתך שזר ובעל מום קריבים לגבי המזבח ולהכי צריך קרא לר''א והיינו טעמא דתנא קמא דפסל:

וְרַבִּי יוֹחָנָן: גַּלִּי רַחֲמָנָא בְּכֻתּוֹנֶת וּמִכְנָסַיִם, וְהוּא הַדִּין לְמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.

Traduction

And what is the explanation for Rabbi Yoḥanan’s opinion? In fact, the priest is required to wear all four priestly garments. The Merciful One reveals in the Torah that the priest must wear the tunic and the trousers like any other service so that one would not think that taking out the ashes may be performed in regular, non-sacred clothes. Once the Torah has made this point and mentioned these two specific garments, the same is true for the other two garments as well, i.e., the mitre and the belt.

Rachi non traduit

גלי רחמנא בכתונת ובמכנסים. ולימדך שאינה כשירה בבגדי חול שלו ומאליך אתה למד שהיא עבודה וצריכה אף מצנפת ואבנט:

וּמַאי שְׁנָא הָנֵי? ''מִדּוֹ בַּד'', מִדּוֹ — כְּמִדָּתוֹ. ''מִכְנְסֵי בַד'', לְכִדְתַנְיָא: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֶם לַמִּכְנָסַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ''.

Traduction

The Gemara asks: If the Torah requires all four garments and mentions the tunic and trousers only as examples, what is different about these two that the Torah mentioned them in particular? The Gemara answers that these two particular garments were mentioned in order to teach certain halakhot. The Torah refers to the tunic as ''his linen garment,'' with the words ''his garment'' [middo], indicating that the tunic must conform to his exact size [middato] and should fit the priest perfectly. As for the words ''linen trousers,'' they come to teach that which was taught in a baraita: From where is it derived that as the priest gets dressed no garment should precede the trousers? As it is stated: ''And his linen trousers shall he put on his flesh,'' which implies that the trousers should be donned when the priest has nothing but his flesh, i.e., when he has no other garments on him yet.

Rachi non traduit

מאי שנא הני. דנקט מאחר שצריכין כלן לשתוק מנייהו ואנא ידענא מדכתיב בהו כהן עבודה היא:

מדו כמדתו. כאן לימדך שיהא כתונת כהנים למדת קומתו לא נגררות ולא מסולקות והכי אמרינן בזבחים (דף יח.):

ילבש על בשרו. משמע שלובש בעודו ערום שאין עליו אלא בשרו דאי לא תימא הכי על בשרו למאי כתביה:

Tossefoth non traduit

מניין שלא יהא דבר קודם כו'. אף על גב דגבי כהן גדול נמי כתיב בפרשת אחרי מות ומכנסי בד ילבש על בשרו איצטריך למיהדר ולמיכתביה בכהן הדיוט דלא הוה ילפינן להו מהדדי כיון דחלוקים הם לכמה ענינים:

וְרֵישׁ לָקִישׁ? מִדּוֹ כְּמִדָּתוֹ — מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן ''מִדּוֹ''. שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֶם לַמִּכְנָסַיִם — מֵ''עַל בְּשָׂרוֹ'' נָפְקָא.

Traduction

The Gemara asks: And with regard to Reish Lakish, who maintains that these two garments are mentioned because they are the only two that the priest wears when removing the ashes, from where does he derive these two halakhot? The Gemara answers: The halakha that his linen garment, i.e., the tunic, must be according to his size is derived the fact that the Merciful One uses the expression ''his garment,'' i.e., his fitted garment, in the Torah, rather than calling it by its usual name, tunic. And the halakha that no garment should precede the trousers when the priest dresses is derived from the fact that the Torah added the phrase ''on his flesh.''

Rachi non traduit

ולרשב''ל. דאמר דווקא כתבינהו ולמימרא דאינה צריכה ארבעה נפקא ליה הנך תרתי דרשות מלשון המקרא ששינה בלשונו שלא כתיב כתונת למימרא מדו כמדתו ושלא יקדים דבר למכנסים מעל בשרו יתירא נפקא ליה:

נֵימָא כְּתַנָּאֵי: ''עַל בְּשָׂרוֹ'', מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''יִלְבַּשׁ''? לְהָבִיא מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט לַהֲרָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

Let us say that the dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish is parallel to a dispute between tanna’im. As it was taught in a baraita that the Torah states: ''And the priest shall put on his linen garment, and his linen trousers shall he put on his flesh'' (Leviticus 6:3). The words ''shall he put on'' seem superfluous, since these same words were already stated earlier in the verse. Therefore, the Torah could have sufficed with saying: ''And linen trousers on his flesh.'' What is the meaning when the verse states: ''Shall he put on''? This extra expression comes to include the donning of the mitre and the belt, which are not mentioned here explicitly, for the removal of the ash; this is the statement of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

על בשרו מה ת''ל. גבי הרמת הדשן כתיב ולבש הכהן וגו' והוה ליה למכתב ומכנסי בד על בשרו ומהדר נמי אולבש דרישיה דקרא מה ת''ל שוב ילבש במכנסים לרבות עוד לבישה כיוצא בה ומרבה שני בגדים החסרים כאן מכהונת הדיוט:

Tossefoth non traduit

ילבש לרבות מצנפת ואבנט להרמה. פירוש דהכי קאמר קרא לרבות לבישה אחרת כיוצא בה דההיא לבישה דקרא דכתיב ולבש הכהן מדו בד וכו' דהיינו שני בגדים אחרים וקשה לי גבי הוצאה מנלן דבעי ארבעה בגדים כיון דגבי הרמה לא נפקא לן אלא מהיקשא א''כ הדרינן ומקשינן לבישה דהוצאה לפשיטה דהרמה כדלעיל ואמרינן בפרק איזהו מקומן (זבחים דף מט:) דבקדשים דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש ויש לומר דשמא לא מיקרי קדשים אלא גופי הקרבנות אבל בגדי כהונה חוזרין ומלמדין בהיקש אי נמי ילבש ריבויא הוא ולא הוי היקש אלא אתא לרבות לבישה אחרת וכיון דלא פירש כמה בגדים הוא מרבה אם אחד או שנים אין זה אלא גלוי מילתא בעלמא דשני בגדים קאמר כדכתיב בקרא אי נמי כמאן דאמר בפרק איזהו מקומן (ג''ז שם) הימנו ודבר אחר לא הוי היקש דכיון דגמרינן הוצאה מהרמה למאי דכתיב ביה גמרינן נמי מיניה מאי דאתיא ליה מהיקשא:

רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: לְרַבּוֹת בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁכְּשֵׁירִין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט.

Traduction

Rabbi Dosa says: The extra expression comes to include the permissibility of the High Priest’s clothes that he wears on Yom Kippur, which are linen garments identical to those of the common priest, to teach that they are acceptable to be used afterward by common priests in their service. In other words, the expression teaches that the High Priest’s garments need not be permanently retired from service after Yom Kippur, unlike the opinion of another Sage, as will be explained below.

Rachi non traduit

רבי דוסא אומר. להביא ארבעה בגדי לבן ששמש בהן כהן גדול ביום הכפורים שכשרין להדיוט כל השנה ואתיא ילבש ילבש מהתם דלא תימא והניחם שם כתיב בהו לומר שטעונין גניזה דס''ל לר' דוסא והניחם שם שלא ישתמש בהן ליום הכפורים אחר כדאמרינן בפ''ק (דף יב:):

אָמַר רַבִּי: שְׁתֵּי תְשׁוּבוֹת בְּדָבָר, חֲדָא: דְּאַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא זֶה הוּא אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. וְעוֹד: בְּגָדִים שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתָּ בָּהֶן קְדוּשָּׁה חֲמוּרָה, תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן קְדוּשָּׁה קַלָּה?! אֶלָּא, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''יִלְבַּשׁ'' —

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi says: There are two refutations against Rabbi Dosa’s interpretation: One is that the belt of the High Priest that he wears on Yom Kippur is made only of linen and is not identical to the belt of the common priest, which, in Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion, is made of wool and linen. Therefore, it is impossible for the High Priest’s Yom Kippur garments to be used by a common priest. And furthermore, with regard to garments that you used to perform the services of the most severe sanctity, i.e., the services performed by the High Priest on Yom Kippur, can it be that you will then use them to perform services of lesser sanctity by a common priest? Instead of this, a different interpretation must be said. What, then, is the meaning when the verse states the superfluous words ''shall he put on''?

Rachi non traduit

אבנטו של כהן גדול. ביום הכפורים שהוא של בוץ לא זהו אבנטו של כהן הדיוט לעולם לפי שאינו משמש אלא בשל כלאים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source